בינתיים | פרויקטים זמניים כשלב מקדים להתחדשות שכונות עירוניות

by Avi Laiser AL/Arch

בגישות תכנון עירוני כיום, קיים קונצנזוס כי התחדשות ועיבוי מרכזי הערים נחוצים הן ליצירת סביבה עירונית שוקקת והן לשמירה על השטחים הפתוחים ומניעת הפרבור. עם זאת, תכניות ממוסדות להתחדשות עירונית, בין אם מדובר בתכניות אסטרטגיות, תכניות אב ותב"עות עלולות להתפתח לאט, ולהתפרש על פני מספר שנים, ופעמים רבות אנו עדים במקרה הטוב לעיכוב של הצמיחה והשינוי בשטח ובמקרים היותר שכיחים שהתכניות כבר לא רלוונטיות לשינויים הדינאמים שמתרחשים בעיר.

נראה כי יש צורך בשלב ביניים, זמני, המאפשר ומעודד התארגנויות מלמטה אשר יהוו אנרגיה המתניעה את תהליכי השינוי וההתחדשות ללא הדרה של הקהילה הקיימת. מגוון התארגנויות זמניות ושימוש בחללים ריקים לטווח קצר במרחב קורים באופן ספונטני ב-15 שנים האחרונות ע"י מגוון גורמים: תושבים, אמנים, בעלי עניין, מתכננים, מעצבים, אדריכלים ועוד. פעילויות אלו הגיעו לחזית העשייה האקטיביסטית, אך נראה כי ישנו צורך מהותי לתמוך בתופעה גם בשדה הממסדי ולשלבה באופן אינטגרלי בתהליכי התכנון המקובלים. פרויקטים מעין אלו יכולים לשמש ככלי חדש נוסף עבור גורמי התכנון ומקבלי ההחלטות לבדיקת חלופות תכנוניות, רתימת התושבים המקומיים להיות שותפים בתהליכי ההתחדשות והתנעת תהליכי ההתחדשות מתוך השכונות הקיימות.

גורם ממסדי אשר משתמש באסטרטגיה זו כ"אורבניזם טקטי" הינו ה-LLDC[1] (London Legacy development Corporation) המשמש כמעין חברה לפיתוח עירוני (MDC) האחראית על כל אזור הפארק האולימפי ומזרח לונדון. הגוף נוסד בשנת 2012 והכין תכנית לפיתוח האזור ל-15 שנים הקרובות. במקביל, שם לו למטרה לייצר התערבויות זמניות ומרחבים ארעיים סטטוטוריים ולא סטטוטוריים כמנוע לצמיחה ושינוי, אשר עלולים להשפיע ולשנות את התכנון ארוך הטווח.

היתרונות אותם רואה הארגון בבחירה באסטרטגיית מרחבים ארעיים:

·         הפרויקטים הארעיים עשויים לשמש כפיילוט לבחינה של פרויקטים בסדר גודל גדול יותר או כשלב מקדים עבור פרויקטים קבועים.

·         למקרי בוחן זמניים יכולת להשפיע על התכנון ארוך הטווח, זאת בעזרת למידה מהשטח, תוך כדי תכנון.

·         הפרויקטים הארעיים עשויים, באופן פרקטי או סימבולי, לבטא למידה ומשא ומתן של ערכים שונים ע"י בעלי עניין שונים.

·         הפרויקטים הארעיים משמשים כ'מציתי דמיון', יוצרים חזון חדש לגבי אזורים מסוימים בעיר ומניעים תהליכים.

·         האסטרטגיה מייצרת פלטפורמה לפעילויות קהילתיות, מהשטח, אשר מערבות עשייה מלמטה-למעלה ולא תכנון בלעדי ע"י הגוף הממסדי.

·         פלטפורמה זו משלבת אלמנטים של ניסויי טכני בשדה התכנון, מקדמת תכנון איכותי בסביבה הבנויה ומחוללת דרכים חדשות ומקיימות להקמת מבני ציבור.

·         התארגנות קהילתית סביב הפרויקטים יוצרת קשרים והתארגנויות חברתיות חדשות.

·         תהליך התחדשות עירונית המלווה בפרויקטים ארעיים שצומחים מהשטח תורם לקשר ומידת השייכות של התושבים למקום וכן מחזק את מעורבותם.

מבחינת רשויות מקומיות בישראל, ניתן לזהות גורמים נוספים אשר עלולים לעודד את העיריות לפעול למען שימוש זמני בחללים נטושים ובשטחים ריקים. כך למשל בעיירת בת ים מעודדים שימושים מעין אלו על מנת למנוע 'חורים שחורים' עירוניים העלולים, בהיותם נטושים, להתמלא בפסולת או בחסרי דיור[2] . עיריית תל-אביב יפו מקדמת שימושים זמניים בחללים של העירייה, כגון מקלטים ציבוריים, מבנים לשימור וכן יוזמת שיתופי פעולה עם יזמים פרטיים במבנים שמיועדים להריסה כגון מתחם "גבירול" ברחוב אבן גבירול[3] .

מקרי בוחן להתערבויות זמניות:

פרויקטים בשטחים ריקים בבעלות פרטית:


"החאן" במזרח לונדון -  Canning Town Caravanserai 

פרויקט שפעל 4 שנים במגרש נטוש בשכונת קאנינג, סמוך לפארק האולימפי בלונדון. 'החאן' הוא מרחב ציבורי קהילתי שהוקם ע"י מתנדבים בעקבות תחרות עירונית ליוזמות זמניות לתקופת המשחקים האולימפיים. החצר אפשרה הופעות, גינון קהילתי, .יצירה, בישול ואכילה ועוד.
http://caravanserai.org.uk , אדריכלים: Ash Sakula

גינות ו/או חורשות זמניות

באמצעות "צוי גינון" עיריית ת"א יפו יוזמת פארקים זמניים בשטחים ריקים על מנת להרחיב את מאגר השטחים הפתוחים העירוניים וכן למנוע הזנחה או פלישה לשטחים אלו.

http://www.themarker.com/law/1.256982

מתחם הסוללים, שכונת ביצרון, תל אביב

המתחם הסוללים מגרש של 24 דונם ובו מבני אחסנה ישנים (ששימשו עד לא מזמן את מחלקת הלוגיסטיקה והתברואה של עיריית תל-אביב). אחד ממבנים אלו שתוכנן על ידי האדריכל הידוע אריה שרון, הינו מבנה תעשייתי מרשים בשטח של כ3000 מ"ר ובו חללים פתוחים וגדולים לשימושים מגוונים. כיום מקודמת תב"ע למגדלי משרדים ומגורים שיוקמו על מגרש זה בעשר שנים הבאות. שימוש זמני במתחם הסוללים, לתקופה של בין 5 ל 10 שנים, הינו יוזמה מתבקשת. ההצעה היא לשלב מספר גורמים פרטיים ועירוניים לצורך הקמת מרכז אוונגרדי להיי-טק ואלקטרוניקה. המרכז ישמש בית לאירועים זמניים המחברים את הסביבה העסקית של חברות ההיי-טק הסמוכות כגון: גוגל, צ'ק-פוינט, Fiverr ועוד עם מכללות מקומיות להנדסת תוכנה, אלקטרוניקה, מוסיקה דיגיטלית ואמנות אלקטרונית ועם תושבי שכונת ביצרון בפרט ותושבי העיר בכלל.

למעלה: הדמיית הפעילות במבנה התעשייתי. אדריכלים: AL/Arch  אבי ליזר אדריכלות ואדר' ליאור בן- שטרית למטה: התב"ע המקודמת במתחם, מתוך מצגת  של עיריית ת"א יפו.

פרויקטים בשטחים ריקים בבעלות ציבורית:

ספריית גן לוינסקי
ספריה ומרכז קהילתי תרבותי בשכונת נווה שאנן, תל אביב. הוקמה ביוזמת עמותת arteam ונבנתה בקונסטרוקציה קלה הניתנת לפירוק, בסמוך למקלט עירוני המהווה חלק מן הספרייה. הספרייה פועלת בגן לוינסקי החל משנת 2009 ומפעילה באופן קבוע פעילויות עבור ילדים (שעת סיפור, משחקים, הצגות והופעות מוזיקליות).

 

https://www.facebook.com/librarylevinsky/timeline?ref=page_internal  אדריכל: יואב מאירי

הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני - בת ים

הביאנלה בבת ים התקיימה בשנים 2008, 2010 והזמינה יוצרים מתחומים שונים לייצר פעולות אורבניות זמניות במרחבים ציבוריים אשר ישתפו את הקהילה וישפיעו על המרחב.

http://www.biennale-batyam.org/default.asp

הפרויקט "the REAL estate" שהוקם במסגרת הביאנלה, בא לבחון את הגבולות והיחסים שבין הבעלות הפרטית והבעלות הציבורית במרחב ציבורי, על ידי הפרטתו למרחבים פרטיים זמניים. האתר נמצא בקצהו המזרחי של רחוב כ"ט בנובמבר שהינו אחד הרחובות הראשיים בבת-ים, אך למרות זאת הינו רצועת עפר מוזנחת שלא זכתה לטיפוח עד אז. השדרה מתחילה באזור התעשייה במערב, ומסתיימת במזרח באופן חד בקיר הפרדה אקוסטי החוצץ בין השכונה לכביש איילון. במרחב שבין הקיר החדש לקיר האקוסטי נפרסת שמיכה שמשתפלת על הקרקע ומטפסת על קיר ההפרדה האקוסטי כמעין מצע "אינסופי" לשימושים פרטיים זמניים. על מרבד זה לא יוצבו אובייקטים בנויים אלא בתוכו ימצאו חללים פנימיים אשר צורתם נובעת מקו המתאר של תנוחות אנושיות. מרחבים פנימיים אלו ישמשו לפעילויות כגון: קומזיץ, מנוחה, מנגל ומקום מפגש לזוגות.

 

http://www.al-arch.com/the-real-estate/

אדריכל: AL/Arch  אבי ליזר אדריכלות

פרויקטים בשטחים בנויים נטושים בבעלות פרטית:

בניין בזק באבן גבירול – מתחם "גבירול"

מרכזיית בזק ברחוב אבן גבירול פינת אנטוקולסקי, בה פועל כיום סניף דואר, עתידה להפוך לקומפלקס מגורים (2 בניינים). בינתיים חברת היזמות מעמידה את הבניין לפעילות חברתית אומנותית. המתחם התת קרקעי, "מתחת גבירול", מציע הופעות חיות, ערבי סטנד אפ, מסיבות ושאר פעילויות אלטרנטיביות. הפרויקט הינו שיתוף פעולה בין חברת בי.אי.טי. יזום ופיתוח נדל"ן מקבוצת מאור מעוף, יזמי הפרויקט שעתיד לקום במגרש ומחלקת האמנות של עיריית תל אביב יפו. בנוסף, במקום חללי יצירה לאמנות ותרבות מתחומי יצירה שונים. המרכז עתי לפעול כשנה, עד אשר תחל הריסת הבניין ובנייתו של פרויקט המגורים הקבוע ("אנטוקולסקי-שטרוק")

קבוצת “Meanwhile Spaces”

הקבוצה החלה את פעילותה בלונדון בשנת 2009 ושמה לה למטרה להרחיב את השימושים הקהילתיים בנכסים ומגרשים ריקים. הפרויקט המרכזי של הקבוצה היה בניית מאגר רעיונות ומידע על חלליים פנויים, כמקור שמטרתו להקל על שני הצדדים: בעלי הנכסים ויוזמי השימוש בהם לקדם פרויקטים זמניים, תוך קישור לאגפי העירייה הרלוונטיים במיקומים השונים. בנוסף, הקבוצה יוצרת כלים כגן מדריך לשימוש בחללים זמניים, ביטוח זמני שיאפשר פעילויות במקום וכו'.  http://www.meanwhilespace.com/

פרויקטים בשטח בנויים נטושים בבעלות ציבורית:

טרמינל העיצוב- קסטרו בת ים
     בשנת 2013 נפתח מתחם זה המספק חללי סטודיו למעצבים מתחומים שונים, וממוקם באזור התעשייה "UP" בבת ים. הטרמינל הינו יוזמה של עמותת "לצאת מהקופסה" בשיתוף עם עיריית בת ים, וממוקם בחלל תעשייתי בגודל של 1,000 מ"ר השייך לחברת קסטרו. קסטרו תרמה את השימוש במקום לעמותה למשך שנתיים עם אופציה להארכה ל-5 שנים. 
      בכל שנה נבחרים כ-12 מעצבים אשר מקבלים סטודיו, ועשייתם

משולבת בסדנאות ועשייה בקהילה. בנוסף, הטרמינל כולל חלל לתערוכת מתחלפות. http://www.designterminal.org.il/he/92

,HUB 67 לונדון

במגרש ריק  בשכונת הקני-וויק בסמוך לפארק האולימפי בלונדון עתיד לקום פרויקט של שימושים מעורבים (מגורים, תעסוקה ומסחר). משהקמת הפרויקט התעכבה והמשחקים האולימפיים התקרבו, החליטו לפתוח תחרות להצעות לשימוש זמני בחינם באתר, פרויקטים שייצרו עירוב של הקהילה המקומית. כחודשיים לפני תחילת המשחקים זכתה בתחרות קבוצה של מתנדבים שהציעה לפתח במקום סקייט-פארק מחומרים ממוחזרים. הסקייט-פארק שנבנה עדיין קיים במקום גם כיום, כאשר חוזה השימוש בשטח מוארך שוב ושוב. בשנת 2014 הוקם במקום גם מועדון נוער שכיום משמש גם כמרכז קהילתי ועתיד לפעול כ-3 עד 5 שנים. המרכז, שגודלו 240 מ"ר נבנה בשיתוף עם תושבי הקהילה, ע"י שימוש חוזר בשאריות מהאתר האולימפי- גדרות ומסגרות מתכת.

www.hubsixtyseven.com  אדריכלים: LYN Atelier

·         תיאטרון הפרינג' "נוצר" בת ים (רחוב יצחק נפחא)

תאטרון נוצר קבע את ביתו במחסן תעשייתי באזור התעשייה של העיר בת-ים בשנת 2011. התאטרון קיבל את הסיוע והמימון של עיריית בת-ים לשיפוץ החלל והשכרתו לתקופה של 5 שנים. כיום התיאטרון מקבל תמיכה ממשלתית ותמיכה של העירייה. תהליך השיפוץ והפיכת המחסן לחלל תיאטרון "מסודר" לקח מספר שנים בעזרתם צוות השחקנים ועוזרי הבמה של התיאטרון.

---

Ferreri, Mara, and Andreas Lang. "Learning from Temporary Use: Translating Values in the ‘fringes’ [1]

 of the Queen Elizabeth Olympic Park."קישור

[2] כך למשל, ע"פ ארז פודמסקי, מנכ"ל העירייה, מתוך ראיון בגלובס, "מה עושים עד שמקבלים היתר בנייה או שינוי ייעוד קרקע?", אודי שישון, 17/02/2015. קישור

[3] אדריכלית שירה לוי-בנימיני, ממלאי מקום עירוניים, מגזין אינטרנטי שפת רחוב. קישור